חנה רחל וינברג רצה בחצי עולם ועברה חמש יבשות עד שמצאה מחדש את הזהות והייעוד שלה: מעצבת בגדי ספורט בליין צנוע שגורמים לכל אישה להרגיש הכי טוב עם עצמה ועם המראה שלה.
המסע של חנה וינברג אל עולם האופנה התחיל דווקא כנערה בגיל 15, היא הייתה נערה מלאה (מתבגרת) שלא הצליחה למצוא בגדים שיתאימו לה ושלא אהבה שיכתיבו לה מה ללבוש . היא נולדה בארצות הברית בפנסילבניה כבת הרב למשפחה דתית, בגיל שלוש משפחתה עלתה לארץ לבית שמש לשכונה אמריקאית שהיו בה הרבה משפחות חרדיות וקוד לבוש שמרני.
"ניסיתי למצוא בגדים שיחמיאו לי ולא הצלחתי למצוא בישראל" היא מספרת על החוויה שלה האישית כנערה מתבגרת "קניתי שתי מכונות תפירה ולימדתי את עצמי לתפור. נשארתי בחדר שלי והייתי תופרת שעות עד אמצע הלילה, תופרת ותופרת ומתרגשת מזה. לימדתי את עצמי טכניקות, אהבתי לאלתר ולהמציא דברים חדשים"
בגיל 16 היא החליטה להתרחק מהדת ולהתחיל להתלבש בדרכה שלה בלי שיכתיבו לה "הרגשתי שלאורך כל הדרך כופים עלי את הדת, לא הרגשתי טוב עם העובדה שאמרו לי כל הזמן מה ללבוש ואיך להתלבש, לא אהבתי שהכריחו אותי לעשות משהו" ועוד החלטה אחת החליטה באותו הגיל שכאשר תגדל היא תהיה מעצבת אופנה.
רצה מסביב לעולם
השנים לקחו את וינברג למסע בעולם, היא טיילה ביבשות שונות ובמדינות כגון אוסטרליה וניוזלינד המשיכה לאיטליה, הגיעה ל רפובליקת פי ג'י, טיילה בלאס וגס ועד סינגפור כמעט בחצי עולם.
"ביליתי הרבה שנים באוסטרליה" היא משתפת "כל בוקר הייתי קמה בשמחה ומתחילה את היום בריצה. היה לי סט שלם של מותג שנקרא Lorna Jane שהוא מותג ספורטיבי יוקרתי אוסטרלי שמה שמאפיין אותו הוא צבעוניות מהממת. בכל בוקר כשהייתי רצה עם הבגדים של המעצבת הרגשתי שאני עפה ברחובות, כולי שמחה, ממש בעננים. הבגד השפיע על התדמית שלי הוא הפך את הריצה מספורט לחוויה. זה מאד השפיע עלי.
לא כמו כולם
"בשנה האחרונה שלי בשנקר, כשכולם התחילו לשקוע בפרויקט גמר המאד טובעני של עיצוב אופנה נכנסתי לקונפליקט עצום. בדיוק התחלתי לעבור תהליך הפוך מהנעורים שלי, להתקרב חזרה לדת, לשאול מה זה צניעות ואיפה היא נוגעת בחיים שלי, כך שבמקום לעשות פרויקט גמר פשוט רשמתי עבודה על צניעות ואופנה.
כשהתחלתי להתלבש צנוע, חשבתי מה אלבש כשאני רצה. הרי לא רציתי סתם לרוץ, רציתי להמשיך להרגיש את החוויה שיש לבגד הספורט להציע. וכך התחלתי לחשוב על הקולקציה ליין של 'Chanabana' דמיינתי מותג שמצד אחד הוא צנוע אבל מצד שני לא מוותר על הצבעוניות, הטקסטיל והאלמנטים האופנתיים".
את מרגישה שיש בזה בשורה?
אני מרגישה שהיום בעולם שלנו, עולם שהוא כל כך מהיר ומתקדם טכנולוגית הדרך היחידה להישאר בעניינים היא לחיות חיים ספורטיביים ואקטיביים, במיוחד לאישה דתייה. הרי כולנו הגענו לכאן עם מטרה מסוימת למלא את השליחות שלנו. אבל רק כשהגוף שלנו בריא וגם הנשמה אפשר למלא באופן מדויק את השליחות שלנו.
הרמב"ם למשל מדבר על בריאות וספורט, זה לא מספיק להיות רק בדיאטה, צריך לאמץ את הגוף ולהתאמן ברגע שאנחנו ממש מטמיעים את הערכים הללו אל תוך עולם הלייף סטייל הדתי בארץ ובעולם זה יכול להיות ממש מדהים.
הקולקציה שלי מיועדת לאישה המודרנית, האופנתית והצנועה שרוצה לעשות את הספורט שלה בסטייל שמתמרנת כל היום בריצות בין העסק למשפחה, לחיים והשמלה פשוט מלווה אותה לאורך היממה שלה ודוחפת אותה קדימה להרגיש חיונית ואקטיבית.
במה בעצם את שונה משאר מותגי בגדי הים הצנועים?
אני מתמקדת בנושא הריצה, בניגוד ליתר המותגים הבדים שאני משתמשת בהם הם בדים הרבה יותר קלים הם לא מיועדים גם למים וגם לספורט אלא רק לספורט, הייחודיות באה באורכים שונים, כל אחת יכולה לבחור לעצמה את האורך שאתו היא חשה צנועה.
בהתחלה הליין שלי היה מורכב רק משמלת ריצה מבד מנדף זיעה עם פסים לבנים בסגנון ספורטיבי. זה בעצם היה כמו שמלה של אדידס שמתאימה גם לספורט וגם צנועה, עם שרוול ארוך ומגיעה עד הברך, זה היה ההיי לייט שלי, אבל היום הליין כולל גם שמלות, חצאיות וחליפות ריצה ובעצם כל מה שאישה מחפשת.
אני מאד מאמינה בצבעוניות, מאמינה בתרפיה של הצבעים. לכל צבע יש משמעות משלו וכל לקוחה בוחרת את הצבעים שהיא רוצה להכניס לחיים שלה. ורוד למשל משדר אופטימיות והלובשת אותו היא בעצם צעירה לנצח . כחול מאזן ומוריד סטרט, צהוב מסייע להגיע להחלטות. הבגדים שלי מיוחדים לנשים שחפצות להראות צנועות אבל גם מקסימות ומועצמות בחיי היום יום שלהן.
מה הכי מרגש אותך?
להמשיך לפתח כל הזמן את המותג, אני חוגגת כעת שנה למותג וכבר הספקתי לעצב גם בגדי גלישה, בגד לנילי בלוק גם היא אישה דתית העוסקת באיגרוף תאילנדי ומשתתפת בתחרויות עולמיות, כמעט כל בוקר
הוא חגיגה לקום ולפתח את היצירה שלי, אני מגיעה מתחום הריצה זה תחום שאתה מתחיל עם צעד אחד ולפעמים מגיע רחוק יותר ממה שחשבת, זה מה שאני מאחלת לכל אישה. גם אנחנו מצטרפים