משה קורמן ואישתו פזית, רק רצו להגיד תודה. תודה למלאכים בלבן אשר הצילו את חייו של משה כאשר נפגע באורח אנוש בפיגוע התופת במועדון השיפלד בראשון לציון בשנת 2002, אולם נסיבות שונות הקשו על איתור הצוות המציל ונראה היה שהמפגש המרגש כבר לא יתאפשר.
משה ופזית חיפשו באופן עצמאי את הצוות שנים רבות, כאשר התמונה היחידה שזכרו כאשר שכב משה מעורפל בבית החולים היא של פאראמדיק מד"א חובש כיפה שהגיע לבקרו.
אחרי כמה שנים של חיפושים פנה משה למד"א וביקש מהם לעזור לו בחיפושיו. אנשי מד"א נענו לפנייה באופן מידי והחלו בהצלבת ושחזור המידע מזירת האירוע והמפגש של משה ואישתו עם הפאראמדיק בבית החולים. במד"א הצליחו לאתר את הפאראמדיק שנהג באמבולנס חובש הכיפה שהגיע לאותו האירוע ובאמצעותו איתרו גם את 2 הפאראמדיק שטיפלו בו בשטח ובמהלך הפינוי לבית חולים.
בעקבות הגילוי המרגש, ארגנו במד"א מפגש אמוציונלי וסוחט דמעות בין משה ואישתו לבין שלושת הפאראמדיקים של מד"א שפינו את משה לבית החולים תל השומר לפני 13 שנה, אבשלום עובדיה הפאראמדיק שנהג בניידת הטיפול הנמרץ, הפאראמדיק דורון מרגיטאי שהגיע למקום הפיגוע מהבית, טיפל במשה ופינה אותו לבית החולים ופאראמדיק רונן כהן שהגיע למקום הפיגוע מביתו וטיפל במשה בשטח. משה הנרגש הגיע למפגש ביחד עם אשתו פזית שנפצעה גם היא במועדון ביום הפיגוע והייתה זו הפעם הראשונה שחזרה למקום לאחר 13 שנה, בתום שיחזור האירוע במקום בו התרחש הפיגוע המשיכו כולם יחדיו לבית משפחות קורמן.
בביתו של משה, פגשו הפאראמדיקים של מד"א את ארבעת בנותיהן של משה ופזית, ששתיהן מהן נולדו לאחר הפיגוע והמשיכו לשוחח ולשחזר את הרגעים הקשים בלילה הפיגוע שם נאבקו על חייו בעיקשות ולא וויתרו לרגע על אף הפציעות הקשות מהן סבל.
הפאראמדיק של מד"א אבשלום עובדיה שהיה מהראשונים להגיע לזירת הפיגוע סיפר בהתרגשות מצמררת כי הוא זוכר שכשהגיע למקום האירוע היה חושך והמולה גדולה "בכניסה למועדון שכבו נפגעים רבים בהם הרוגים. אזרחים שהיו במקום רצו לכיווני עם אלונקה מאולתרת ועליה משה שנפצע אנושות לאחר שחולץ מבין גופות ההרוגים, ביצעתי בדיקות ראשוניות וזיהיתי סימני חיים אצל משה שנפצע אנושות".
פאראמדיק מד"א דורון מרגיטאי: "במהלך הפינוי החל לפתע לצלצל ללא הפסקה המכשיר הנייד של משה שהיה בכיס מכנסיו. אנחנו איננו נוהגים להוציא חפצים מכיס הפצועים אבל הטלפון צלצל בעקשנות פעם אחר פעם והרגשתי שמי שמנסה להתקשר יודע שקרה משהו רע ואני חייב לענות ועל מנת להקל על המשפחה המודאגת לעדכן לאן אני מפנה את הפצוע. על הקו היה אחיו של משה, אמרתי לו את המילים 'הוא נפצע קשה, הוא מונשם ואני מפנה אותו לבי"ח תל השומר'. זו הייתה שיחה מאוד קשה עבורי אולם ידעתי שאיני יכול להשאיר את קרוב המשפחה בחוסר ודאות וחסכתי ממנו את הצורך לחפש את משה בכל בתי החולים באזור ובאבו-כביר".
פזית קורמן שבהתרגשות רבה הובילה את כולם ושחזרה את שאירע באותו הערב מהרגע שעלתה במעלית יחד עם המחבל המתאבד ועד החיפושים אחר בעלה שבשטח מבלי לדעת מה עלה בגורלו וסירבה להתפנות לבי"ח על אף פציעתה עד שתמצא את בעלה "כשאמרו לי 'יש לך 2 בנות בבית ואת חייבת לשרוד בשבילן' הסכמתי להתפנות כדי שמישהו משנינו יישאר בחיים וידאג לבנות. בזכותכם נשארנו שנינו בחיים, היום אנחנו הורים ל 4 בנות, 2 מהן נולדו אחרי הפיגוע." פזית הודתה מקרב לב לצוות שטיפל במשה וציינה שבכך שדורון ענה לטלפון שצלצל בכיסו של משה הוא נתן תקווה למשפחה המודאגת שבעקבותיו הם ידעו להגיע במהירות לבי"ח תל השומר.
בהמשך המפגש התחוור למשה כי הפאראמדיקים אשר הצילו את חייו דאגו לברר לשלומו בכל התקופה בה שהה בבית החולים, בין היתר סיפרו הפאראמדיקים שזמן קצר אחרי הפיגוע הם הגיעו לבקר את משה בשיקום והמראה של משה חי הסב להם סיפוק רב. פאראמדיק מד"א רונן כהן אמר במהלך המפגש בהתרגשות: "כשבאתי אליך זמן קצר לאחר הפיגוע אמרת לי משה 'עשית לי היום' ואני זוכר שעניתי לך 'שאתה עשית לי את השנה' ".
בסיומו של המפגש המיוחד הודה משה מקרב לב לפאראמדיקים של מד"א ואמר כי הוא מעוניין להחזיר למד"א ומתכון להתנדב בכל מקום בו יוכל לתרום למשימת הצלת החיים של הארגון. הפאראמדיק דורון מרגיטאי שמשמש גם כמדריך בבית ספר לפאראמדיקים של מד"א הבטיח למשה שייקח אותו כהוכחה להרצאות שהוא מעביר בפני החניכים על החשיבות והמשמעות של לא לוותר ולהילחם על כל פצוע.