סובלים לעיתים מתשישות וירידה ביכולת הגופנית? אולי כדאי שתכירו: אימון יתר
או בשמו הלועזי: Over training
• אימון יתר הוא מצב בו המתאמן אינו מקבל את האפקט האימוני הרצוי, משום שקיים חוסר איזון בין עומס האימון לבין יכולת הספורטאי להסתגל אליו. במצב זה יכולה להיות ירידה במרכיבי הכושר הגופני – מהירות , כוח, יכולת, ועוד. לדברי מומחים, ההגדרה המקובלת ביותר כיום לאימון יתר: "בעיה קשה המאופיינת בירידה ביכולת, בכאבים ובחולשת שרירים, עייפות, הפרעות במצב הרוח ותחושת הספורטאי שהוא פשוט 'שרוף'"
סיבות עיקריות לעומס יתר מקורן בעומס האימונים:
עצימות – האימון הוא ברמת עצימות גבוהה מדי. למשל – ריצת ספרינט ארוכה בדופק גבוה מדי ללא מנוחה בין הסטים.
זמן – האימון נמשך זמן רב מדי, והיכולת הגופנית יורדת יותר מדי.
תדירות – האימונים צפופים וקרובים מדי. למשל, כאשר מתאמנים יום אחר יום, שבעה ימים בשבוע, ללא מנוחה.
כמו כן, גם מצבים של תזונה לקויה, לחץ נפשי, אקלים קיצוני ועוד, גורמים להשפעה והעצמה של מצב אימון-יתר.
***אם לא די בכך, במצב של אימון יתר יש אפשרות מוגברת לסבול מזיהומים, פציעות ואפילו ממחלות.
להלן ההמלצות למתאמן המתחיל:
• פעילות אירובית בדופק בינוני
• להעלות את משך האימון בהדרגה
• להעלות את תדירות האימון, ורק לאחריה את עצימות האימון
• לאחר כל אימון קשה, לבצע אימון קל או שחרור
• "הכבדה הדרגתית" – לאחר עלייה בעומס, יש לשמר אותה לשבועיים, ואז להתקדם בזהירות.
לסיכום – שימו לב שאתם קשובים גם לגוף, לסימנים שהוא משדר לכם והגיבו בהתאם.