בית חולים שדה יוצב בכיכר רבין בתל אביב כסמל למצב החירום שבו מצויה מערכת הבריאות. בית החולים בדמות אוהל יוקם על ידי עמותת רפואה בטוחה בעקבות הצפיפות הקטלנית בבתי החולים שממיתה ופוגעת באלפי אנשים כל שנה.
עמותת רפואה בטוחה בראשות רחל לייקוביץ תציב בית חולים שדה בכיכר רבין כסמל למצב החירום שבו מצויה מערכת הבריאות. מיצב בית החולים יוקם בעקבות קריסת מערכת הבריאות והצפיפות הקטלנית שממיתה ופוגעת באלפי אנשים כל שנה בבתי החולים. הקמפיין יתחיל היום ברשתות החברתיות ובשיאו יוקם מיצב בית החולים בכיכר רבין ב-10 לפברואר בשעות הבוקר עד הצהריים.
עמותת רפואה בטוחה מדגישה שמכת הזיהומים בבתי החולים, שהפכה להיות הגורם השלישי בשכיחותו למותם של אנשים במדינת ישראל, נגרמת כתוצאה מהצפיפות בבתי החולים. היעדר תשתיות אשפוז מתאימות, חוסר בכוח אדם וכ'ו – מהווים הגורם המרכזי שמביא לפגיעה ממשית בחייהם של המטופלים, גם על פי מבקר המדינה, שמדי שנה מתריע על פגיעה ניכרת בציבור המטופלים עקב המחסור החמור בתשתיות אשפוז. בשל כך יש לנקוט בצעדי חירום – דוגמת הקמת בית חולים שדה שיציל את המטופלים ממוות בבתי החולים.
מכת הזיהומים אינה מכת גורל אלא היא תוצאה ישירה של מדיניות של משרד הבריאות שמעדיף לעצום את עיניו ולא לטפל בצפיפות הקטלנית שמייצרת פשוטו כמשמעו מוות בבתי החולים כתוצאה מזיהומים קטלנים.
כדי לטפל בצפיפות יש לשנות את סדר העדיפות הלאומי מהיסוד, להקצות משאבים ברמה לאומית ולהכין תוכנית שבמסגרתה ייבנו, בין היתר, שישה בתי חולים גדולים חדשים וזאת רק כדי להגיע למספר מיטות סביר ל-1,000 נפש.
המפגינים במיצב בית החולים בכיכר רבין יהיו לבושים בווסטים צהובים, י והם יניפו שלטים שעליהם ייכתב, בין היתר, "פחות מיטות – יותר מיתות", "לא לצפיפות קטלנית בבתי החולים", "כל יום – פיגוע המוני בבתי החולים", "תנו מיטות כדי שנוכל לחיות" ועוד. על האוהל שייצג את דמותו של בית החולים ייתלה שלט גדול עליו ייכתב, "מצב חירום: בית חולים שדה לרפואה בטוחה".
בדברי ההסבר של המיצב נכתב, כי מצבה של מערכת הבריאות הוא אנוש. המצב האנוש של מערכת הבריאות משתקף היטב בפרמטרים השונים. כך, למשל, בעוד שבעולם מתרגמים את הזדקנות האוכלוסייה וגידולה לגידול משמעותי בהוצאה על הבריאות, ההוצאה על בריאות בישראל בעשור האחרון נותרה יציבה וברמה נמוכה.
המשמעות: מספר המיטות בבתי החולים בארץ לא גדל בשיעור המתאים לגידול באוכלוסיה כך שבמערכת חסרות היום אלפי מיטות אשפוז וכמובן גם הצוות המקצועי חסר בהתאם. במספרים מוחלטים, הפער בין המצב הנתון בישראל לבין ממוצע הOECD עומד על כ-12,000 מיטות (!)
עקב המחסור החמור בתשתיות אשפוז, חולים מאושפזים במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל, ללא וילון או פרגוד, חשופים לציבור החולים האחרים והמבקרים במחלקת האשפוז. תנאים אלו אינם מאפשרים לשמור על חוק זכויות החולה והוא מופר למעשה יום ביומו וכיום חוק זה הפך לאות מתה נוכח המחסור החמור.
הצפיפות הזו, שלעיתים מגיעה לכדי תפוסה של כ-200%, נוהגים להזכירה בהקשר של זמן המתנה ארוך במיון ופגיעה בפרטיות. אך צפיפות זו היא קודם כל וראשית כל צפיפות קטלנית, שעל פי דוח מבקר המדינה שפורסם ב-2013 ולאחר מכן זכה לאישוש בדוחות נוספים, קוטלת 6,000 איש מדי שנה ופוגעת בכ100,000 איש כל שנה, רבים ישאו את השלכת הזיהום לכל ימי חייהם. לאחרונה דו"ח למ"ס הדגים שהזיהומים הפכה להיות מכת מדינה שכן הם הפכו להיות הגורם השלישי בשכיחותו למותם של אזרחים במדינת ישראל.
המדינה, מצידה, לא מתמודדת באומץ מול המחסור והעומס שגורמים למוות בבתי החולים.
הפערים בבריאות נובעים בראש ובראשונה מסדר עדיפויות לקוי. המדינה אינה מתקצבת כראוי את מערכת הבריאות מזה שנים רבות. יש אם כן לשנות את סדר העדיפות הלאומי ולתקצב את מערכת הבריאות בהתאם לצרכיה ומדובר במיליארדי שקלים רבים שיביאו לשיפור תשתיות האשפוז ומיגור הצפיפות הקטלנית בבתי החולים.