פרופ' סמיח בדארנה: "מחלת פרקינסון עלולה לפגוע קשות באיכות החיים של החולים, ולכן יש לזהות את השלבים הניתנים לטיפול"
"בישראל יש כ-30 אלף חולי פרקינסון. המחלה אינה מדבקת, אולם בשלבים מתקדמים של המחלה, יכולה להיות פגיעה קשה באיכות חייהם של החולים", אומר פרופ' סמיח בדארנה מהמחלקה הנוירולוגית בבית החולים כרמל. "כיום יש טיפולים ושיטות חדשות שיכולים להקל מאוד על החולים".
גיל הופעתה הממוצע של המחלה הוא בסוף העשור החמישי לחיים, אך לעיתים היא מתפרצת גם בגילאים מוקדמים יותר. פרופ' סמיח בדארנה, מנהל יחידת שרות פרקינסון והפרעות תנועה במחלקה הנוירולוגית, מסביר שפרקינסון היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית שמתקדמת לאורך השנים, ובה מצב החולה יכול להידרדר. זוהי מחלה כרונית שמתבטאת ברעד בגפיים, הפרעות הליכה, נוקשות ואיטיות. בחמש השנים הראשונות למחלה, חולי הפרקינסון נעזרים בטיפולים תרופתיים להעלאת רמת הדופמין במוח, אותו חומר החסר במחלה. בהמשך התסמינים האופייניים למחלה מידרדרים, עד כדי קושי בניידות וחוסר תפקוד מוחלט.
"חשוב לחולה לדעת ולזהות מתי הוא מגיע לשלב מתקדם, שמצריך טיפול מורכב יותר מאשר הטיפול הפומי שלקח עד היום, על ידי נוירולוגים שמתמחים במחלה. הטיפול עשוי לסייע לו להתגבר על קשיי ההתמודדות במחלה ולשפר את איכות חייו בצורה ניכרת.
"אחרי התקופה הראשונית, בקרב 50-80 אחוז מהחולים מתחילות תופעות, שחלקן קשורות להתקדמות המחלה וחלקן כתופעות לוואי מאוחרות של הטיפול. אחת התופעות הנפוצות היא קיצור זמן הפעולה של הכדורים, כלומר במקום 3-4 שעות של השפעה, הזמן מתקצר לשעה או פחות. תופעות חמורות נוספות הן סחרחורות בעמידה ואף התעלפויות, דחיפות במתן שתן וחוסר שליטה, כאבי שרירים, ירידה בזיכרון עד כדי שטיון, הזיות ומחשבות שווא ועוד.
חולי הפרקינסון שחשים בתסמינים אלו, יש להפנותם למרכזים שמתמחים בתחום, המנווטים לפי הנתונים של כל חולה וחולה איזו גישה טיפולית מתקדמת מתאימה לו, בהתייחס לגיל החולה, הפרעות בהליכה, הפרעות קוגניטיביות והפרעות בדיבור, מצב נפשי והסימנים הלא מוטוריים.
כיום קיימות שלוש גישות טיפוליות מתקדמות לטיפול בפרקינסון: טיפול באפומורפין בהזרקה תת עורית או על ידי משאבה; דאודופה – דופמין ג'ל שמקבלים דרך משאבה ישירות לקיבה; וטיפול כירורגי של החדרת אלקטרודות למוח.
השבוע יצוין יום המודעות העולמי למחלת הפרקינסון, בהובלת עמותת הפרקינסון בישראל, הפועלת לשיפור איכות חייהם ומיצוי זכויותיהם של החולים במחלה, ומשפיעה על מחקר למציאת מרפא למחלה.