אם חשבנו שהחיבוק הוא רק מחווה אנושית המעניקה מגע נעים לנותן ולמקבל, הרי שמאחורי המחווה האנושית הזו מסתתר מערך ביולוגי שלם שאחראי ומשפיע על כל המנגנון שמווסת את מערכת ההתקשרות שלנו בכל שלב בחיינו, ובעיקר בשלב הינקות.
"האבולוציה שומרת לנו על הרעיון לפיו כשנוגעים בנו אנו יודעים שאנו במקום הנכון, שאנו רצויים ואהובים ושייכים. אז המוח נינוח, לא חרד ולא דואג ויכול להרגיש יותר טוב ולדאוג לדברים אחרים כמו סקרנות אינטלקטואלית ועוד יכולות מחשבתיות אחרות" (פרופ' עדה למפרט, במרכז האקדמי רופין).
ממחקרים רבים שבדקו את המנגנונים המניעים את המגע והחיבוק, ואת השפעתם של אלה על התפתחותם של תינוקות ופגים, עולה כי המגע חשוב לוויסות פיסיולוגי, ויסות מערך השינה, קצב הלב, התנהגות חקרנית, מיומנויות למידה, וכל המודולציה של מערך הסטרס, ומדהים לראות את ההשפעה שיש עדיין למגע על ניואנסים בהתפתחות ובתפקוד של הילדים. התפתחות רגשית וגופנית, כמו גם ממצאים ברורים באשר לחשיבותו של המגע בהקשר של התפתחות תקינה של הילדים לאורך כל החיים. (פרופ' רות פלדמן, המחלקה לפסיכולוגיה וחקר המוח, אוני' בר אילן)
באופן כללי , נמצאו דברים שהושפעו מקיומו של המגע והקנו לאותם ילדים יכולות ומיומנויות חיים טובות יותר, כגון: יכולת שליטה במצבי לחץ, יכולות נוירו פסיכולוגיות, יכולות טובות יותר בוויסות רגשות ושליטה על רגשות, יכולות של קשב וריכוז טובות יותר, וכן מערך נכון יותר של יכולות ניהול ושליטה בחיים. "המחקרים מראים למשל שלפרידה מאמא יש השפעה לאורך כל החיים. יש משהו שיוצא מאיזון ואחר כך לא ניתן לתיקון, ולכן התרומה של החיבוק ושל המגע להתפתחות הילד היא הכרחית. ועוד מקום בו אנו רואים את חשיבות המגע, הוא בקשר שבין גדילה פיזית לבין מגע וליטוף, אין עוררין על החשיבות הרבה של המגע והליטוף לגדילה ולהתפתחות היותם הכרחיים בחייו של כל תינוק.
לחיבוק, מעבר לערכו בתהליך הגדילה וההתפתחות, יש ערך רגשי שלא יסולא בפז ואין לו שום תחליף אחר. החיבוק, הליטוף והמגע הם המסד והבסיס לקשר הרגשי שנוצר בין התינוק לאמו, ליחסי האמון של התינוק עם אמו ועם העולם, לתחושת הביטחון שהוא רוכש בחייו ועוד. וקיומו או אי קיומו של מגע כזה בינקות, הם שישפיעו על הבסיס עליו בונה התינוק את אישיותו בהמשך חייו, ובמידה רבה יוכלו לנבא את תרגום אותן תחושות שחווה התינוק עם אמו (ביטחון, אמון, יכולת ליצירת קשר, יכולת לאינטימיות) ליכולות ולמיומנויות תקשורת שיפתח כאדם בוגר.
הוויכוח הראשון שהתנהל בפסיכולוגיה בנוגע למשמעות החיבוק עבור התינוק, היה בין זיגמונד פרויד לבין חוקר בשם ג'ון בולבי שהוא אבי תיאוריית ההתקשרות וההתפתחות הרגשית. בעוד פרויד טען שהדחף הראשוני של התינוק הוא רעב, והוא בוכה מתוך צורך לספק את הרעב, בולבי שערך תצפיות רבות בבתי יתומים וחקר את הנושא, גרס כי הדחף הראשוני של התינוק הוא למגע, מתוך מחקריו הרבים שערך, בולבי הסיק " שאחד המרכיבים המשמעותיים בהתפתחות רגשית הוא המגע, ואותו המגע זה החיבוק שאנו מרבים לדבר עליו".
חיבוק הוא מין מהלך בו אני יוצא מהקונכייה של עצמי אל האחר, זה המקום בו שנינו מתערבבים. החיבוק זה המקום שברמה הכי ראשונית אנחנו נרגעים ומתנחמים בו. דרך החיבוק ילד לומד שהוא נאהב, דרך החיבוק ילד בונה לעצמו דימוי עצמי של מישהו שנאהב ומוערך וחשוב להוריו ולדמויות המשמעותיות בחייו. לכן, ילדים שמחובקים יש להם סיכוי לגדול כילדים עם בסיס רגשי בטוח.
גם המבוגרים צריכים חיבוק
הפריחה של סדנאות חיבוק ומגע, של הילינג, של מסאז'ים ועוד פינוקים של הגוף בשנים האחרונות מעלה את השאלה : מה קרה לנו במהלך החיים שאנו כבוגרים חוזרים לפגוש את צרכי הגוף והנפש, שאנו מחפשים את החיבוק, ולמה דווקא עכשיו?
לחיבוק אין גיל – אם מישהו חשב שלחיבוק יש תאריך תפוגה, הרי שהוא טועה. "הצורך האוניברסאלי במגע אינו דועך עם השנים, כולנו זקוקים למגע ולקרבה גופנית לכל אורך חיינו.
האנרגיה שיש בחיבוק ועל מה שהוא יוצק לתוך חיינו
"זה לא סתם טרנד שפתאום מחפשים את החבוק. הרבה אנשים מחפשים משמעות, ומתחילים להבין שמשמעות זה לא סתם ללכת לעבודה או להיות בעל משפחה, או להיות עשיר. אם אתה לא מחובר לרגשות שלך, אתה לא יכול להיות מאושר בחיים. והבסיס הקיומי הזה שעליו נבנה הכול הוא החיבוק.
כוחו של המגע והחיבוק- אין לו תחליף ושום סכום של כסף, או עבודה טובה ומתגמלת. החומר (כסף, רכב חדש, בית מפואר ועוד) אינם יכולים לפצות על החוסר בחיבוק.
במסגרת המחויבות האישית ניתן להתנדב בבתי אבות, במוסד לילדים מפגרים, בבתי חולים ובבתים חוסים ועוד…(עמותת חיבוק ראשון).
החיבוק כריפוי לקראת יום המודעות הבינלאומי למחלת ה-ALS (ניוון השרירים) אשר יצוין ב-21 ביוני.
זוהי השנה השנייה, בה מפיצה עמותת "פרס לחיים" יוזמה ייחודית לציון היום הזה בכל העולם, באמצעות חיבוק. חיבוק המוני מאורגן במקומות שונים בעולם, כמו כיכרות מרכזיים ואתרים מוכרים,
מחלת ה – ALS מוכרת כבר למעלה מ – 150 שנה והיא עדיין חשוכת מרפא ואין ידע על הגורמים לה. ב"פרס לחיים" אנו פועלים להאצת המחקר בכדי לקצר את הדרך למציאת תרופה. מאחר והדרך לפיתרון לא ידועה, העמותה פועלת ליצירת תשתית וכלים מחקריים שיקדמו את כל קהילת המחקר הבינלאומית.
כחלק מהניסיונות להעלאת המודעות למחלה יצרה העמותה את HUGGYBEAR או בקיצור (H.B) – בובת הדוב הכי צ'ארמרית, ששמה לעצמה מטרה אחת: לפזר אהבה ולעלות את המודעות למחלה באמצעות חיבוק,דרך חיבוק בודד שיועלה לרשתות החברתיות. חיבוק הזדהות, עבור אלו שלא יכולים לחבק, אך יכולים להרגיש אותו, וכל כך זקוקים לו.
כולנו זקוקים למגע לחום לאהבה. דרך המגע אנו חווים את עצמנו, את הקיום שלנו, כשאיננו מקבלים את החיבוק, המגע הליטוף, כאילו איננו קיימים. הגוף כאילו מפסיק להתקיים והופך להיות מכשיר שעליו למלא תפקידים, הליכה, עבודה, בית וכו'. אנו משקיעים יותר אנרגיה במחשבות ופחות ברוח.
כבר הזכרנו את משמעותו של החיבוק, המגע והליטוף ועל חשיבותו בקרב הילדים.
גם המבוגרים במקום שלא קיבלו אהבה, מגע או חיבוק יתקשו להעניק מגע, חיבוק חום ואפילו אהבה. התוצאה – הילדים יגדלו עם חסך. אך גם אם התבגרנו במקום להסתגר בחומותינו.
הגוף עדיין משווע למגע לאהבה. כאב הוא חוסר בחיבוק, רצון באהבה. אך אנחנו יכולים לשנות זאת ולקבל החלטה. גם אם יהיה קצת קשה, לאט לאט נתרגל, וגם הסביבה תתרגל ותתרגל ונתחיל ליצור במעגלי החיים שלנו ובסביבתנו מציאות שלנו את החום המגע ואהבה.
נתחיל בחיבוק של ילד, של הורה, של חבר או חברה, בעבודה, במשפחה, הורים, ילדים וכו'. גם אם הצד השני עדיין קפוא ולא מאפשר לאט לאט אם נהפוך זאת להרגל לאט לאט הם יפשירו.
לפעמים כל מה שאדם צריך זה חיבוק. יש משהו בחיבוק שנותן הרגשה של ביחד. במילון אבן שושן מוגדר החיבוק כאחיזת גוף וליפופו בזרועות דרך חיבה ואהבה. החיבוק הוא מגע חיוני ביותר בין אנשים. המעביר תחושות פיזיות של חום, רכות אחיזה והגנה. ורגשות של תמיכה. נוחם , קירבה ואינטימיות. ד"ר ליאו בוסקילה טוען שהחיבוק חיוני לנו מבחינה פיזית ונפשית, שכן הוא מעורר את הפרשת האנדורפין במוח, חומר המשכך כאבים.
חוקרים גילו כי חיבוק על ידי אדם קרוב מהווה כשליש מאפקט ההגנה של תמיכה חברתית. לפיכך, הוספת חיבוקים לתפריט היומי יכולה לצמצם לא רק את ההשפעות המזיקות לבריאות של לחץ וחרדה אלא גם של מחלות עונתיות כמו שפעת.
"האפקט המגן של החיבוק יכול להיות קשור למגע האנושי עצמו, או לכך שחיבוק מצביע על אינטימיות ותמיכה", אמר כהן, "כך או כך, אלו שמקבלים יותר חיבוקים, הם גם אלה שמוגנים יותר מהידבקות במחלות".
נעשה מחקר נוסף על חיבוקים שהוכיח שכדי להתקיים עלינו לחבק לפחות 4-10 חיבוקים ביום. כדי לרפא את עצמנו אנו זקוקים ל12 – ויותר.
אז למה אתם מחכים ? לכו לחבק ותוסיפו מנת בריאות לחייכם.